היה שותף

כוונת "זכרנו לחיים"

שאלה:

בכוונה באמירת "זכרנו לחיים" שבתחילת העמידה ראיתי מחלוקת גדולה בין הראשונים למה הכוונה רבינו בחיי בפרשת האזינו (פרק ל"ב פ' נ"ב) כתב וז"ל: "ומה שאנו אומרים בר"ה וביום הכיפורים 'זכרנו לחיים כתבנו בספר חיים הכוונה על חיי הגוף בעולם הזה אשר בו האדם זוכה לחיי נפש שקראם דוד 'ארצות החיים המזומנים לכל ישראל וכו'. אך ראיתי בשערי אורה לרבינו יוסף ג'יקטיליה בשער ח' שכתב וז"ל: "אבל זכרנו לחיים וכתבנו לחיים שאנו אומרים בר"ה ויוה"כ, אינו כי אם שנהיה מנויים עם כתות הצדיקים הראויים לחיי העולם הבא בין שנחיה כל אותה שנה בין שנמות…ושמור עיקר זה מאד ואל תסתכל בפירוש אחר שכנגדו בענין זה. עכ"ל. אולם ראיתי לרבינו יוסף חיים בעל הבן איש חי (נצבים ש"א א' כ"ב) שכתב "כשאומר זכרנו לחיים" יכוון להמשיך חיים לנשמה וכשאומר "כתבנו בספר חיים" יכון להמשיך חיים לגוף". יורנו הרב דרכינו ושכמ"ה.

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

דברי הבן איש חי מקורם בדברי רבנו חיים ויטאל בשער הכוונות הוא עומד על ההבדל בין זכירה שמשמעותה רוחנית וכתיבה שהיא מכוונת לכתיבה חומרית כשם שהכתיבה נעשית מדיו וכתב לכן הכוונה כי נזכר לחיים נהיה כלולים בין הצדיקים שהם הכלולים בחיים האמתיים כדברי חז"ל שצדיקים נקראים חיים גם במיתתם ברכות ( פרק ג') והם השייכים למושג החיים על פי הגמ' בר"ה ( ט"ז ע"ב) שמבארת את הפסוק ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו שהמילים חיים רומזים לצדיקים וכן כתב הרמח"ל במאמר החכמה בענין של ספר החיים הוא להתכלל עם הצדיקים ומתוך קביעה זו עם הצדיקים נקראים גם עניני הגוף בעולם הזה כי יש צדיקים הצריכים ייסורים בעולם הזה בגלל צדקתם וייתכן שגם ימותו חלילה מחיי העולם הזה בזכות הכללתם הנצחית עם הצדיקים. ובזה מותאמים הדברים עם דברי רבנו יוסף ג'יקטיליא בשערי אורה אמנם התוספת "כותבנו בספר חיים" באה לבקש גם על חיי העולם הזה שלא תגרום סיבת הזכירה לחיים את המיתה חלילה בעולם הזה (כפי שהבין הרמח"ל שם) אלא תהיה הכתיבה גם בחיי העולם הזה לחיים ולא למות, לברכה ולא לקללה. ולפי זה מתאים הפירוש גם לדברי רבנו בחיי שתכלית הבקשה השלמות כוללת גם את תיקון חיי העולם הזה.

דילוג לתוכן