היה שותף

הלכה

נושא שו"ת: הלכה

שאלה:

בסוף קיצוש"ע של הרב אליהו מובא לוח עולמי לרבי ניסים כדורי.
האם ניתן להשתמש בו כיום?
האם וכיצד מותר להשתמש בתאריך לועזי?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

א. ניתן להשתמש בו כי הרב ניסים כדורי זצ"ל היה ידוע כמומחה גדול בחישוב הזמנים ועל כן הלוח שלו נחשב למדוייק ביותר.
ב. אם כוונתך לזה שהרב כותב את הזריחה והשקיעה לפי הלוח הנוצרי – הסיבה היא כי הזריחה והשקיעה וכל זמני היום תלויים בשמש. והלוח הנוצרי מסודר לפי השמש בלבד, בעוד ימי החודש העברי הם על פי הלבנה ולכן לא שייך לחשב על פיהם שעות זריחה ושקיעה שהם תלויים בשמש ולא בירח.
ג. באופן רגיל בכתיבת שטרות ומכתבים יש להשתמש בתאריך העברי בלבד, ביון שהשנה היא לפי בריאת העולם ועל כן בציון השנה אנו מודיעים על אמונתנו בבריאת העולם ע"י השי"ת. הלוח הנוצרי מחושב לפי הולדת הנוצרים שהם מתפללים אליו ובשבילנו זא עבודה זרה. על כן שימוש בשנה הנוצרית הוא מתן כבוד לע"ז. רק אם כותבים למי שלא מכיר את התאריך העברי אפשר אחרי כתיבת התאריך להוסיף את השנה הנוצרית בשתי הספרות האחרונות שהם 23 וכך לא מנינו להולדתו של אותו האיש.

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א

רצינו להתייעץ עם הרב בנוגע לשאלה המטרידה את מנוחתנו,
בנוגע לפסוקי התפילות והתחנונים הנהוגים לומר בימי שני וחמישי יחד עם תפילות ה'ויעבור',
הרגשתנו היא, שהתקנה לאמר את התפילות האלו הייתה שייכת ביותר בזמן הגלות, בתקופתנו להגיד מילים כמו- 'שוטטנו בארבע פינות תרופה לא מצאנו' 'תמהנו מרעות תשש כוחנו מצרות', כל תפילת 'והוא רחום' שכולה בקשת ישועה מתוך צרה גדולה,'שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך' 'והסר ממנו מכת המות' ועוד ועוד,
כל זה קשה לנו מאוד, ולעניות דעתנו למרות שאיננו בגאולה השלמה, מילים אלו לא הולמים את מצב תקופתנו, ולא מתאימים לתפילה שהיינו צריכים להתפלל.
במקום להודות לה' על רחמיו וחסדיו בתקופה הגדולה שלנו, ובמקום לעסוק בהקמת שכינתא מעפרה ,עיסוקנו הוא בתפילה- 'ה' ככל צדקותיך ישוב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר קדשך.. ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו?!'
איך שכל ישר ולב מלא הכרת טובה יכול לעסוק בחושך, במקום באור? האם זה מועיל יותר? האם זה רצון ה' מאיתנו, שנספר לו על כל מה שהוא מעולל לנו, וכביכול נתכחש לכל מה שהוא עושה לנו? האם אין רצון ה' שנבנה במקום לבכות? וכדברי ר' יהודה הלוי בכוזרי, שלא נהיה ח"ו כאותם המצפצפים כציפצוף הזרזיר אך לא עולים לארץ.
אם כן שאלתנו,
א- האם נוכל להשמיט קטעים מסוימים או להחליפם בפסוקים אחרים?
ב-כמו כן לחילופין, חשבנו אולי במקום תפילות אלו, נוכל ללמוד בחבורה הלכות בית הבחירה, קרבנות, משיח וכו', בימי שני וחמישי מספר דקות לפני קריאת התורה. בתור תשובת המשקל.

נשמח לשמוע את דעת הרב שידרכינו בדרך ישרה
בברכת 'אורך ימים ושנות חיים' וכל טוב
קהילת 'כרמי אור'.

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

בס"ד ח"י באייר זמן קוממיותנו ושיבתנו לציון ה'תשפ"ג

לבני קהילת כרמי אור ד' ישמרכם.
א. קראתי את שאלתכם ואני מבין לרגשותיכם. גם לי נראה שעלינו להוסיף פרקי הודאה בסוף התפילה על מצבנו הלאומי המשופר כל כך לעומת הימים שעברו עלינו. כדאי לחשוב על מזמור של הודאה כמו פרק ק"ה בתהלים או פרק פ"ז המדבר בשבחה של ארץ ישראל.
ב. ביחס לתמיהות שכתבתם יש לומר את הדברים הבאים: הנוסח שוטטנו בארבע פינות תרופה לא מצאנו, או תמהנו מרעות תשש כוחנו מצרות, נוסח שנאמר בלשון עבר וזו היתה אמת לאמיתה ואולי אפילו מילים אלו לא מבטאות את גודל צרותיהם של ישראל בגירושים, בפוגרומים, בעלילות הדם הנוראות, בגזרות האינקויזיציה, ת"ח ות"ת ולאחרונה השואה הנוראה.
ברור שיסורים אלו פגעו בנו לא רק אז אלא גרמו לחולשות רוחניות קשות מאוד שמחלקן אנו עדיין סובלים יום יום בארצנו. ישנם כאלה שמתוך יאוש דימו שאם יהיו ככל הגויים יהיה קץ לצרותינו, והם אינם יודעים כי ההלכה היא עשו שונא ליעקב. וכשם שבשואה לא נמלטו גם יהודים שטשטשו את יהדותם מכל מעשי הנבלה של הנאצים ימח שמם, ועדיין שטן הספקות והייאוש מקנן בארצנו. ורבים המתאמצים לעשות את מדינת ישראל ככל הגויים. וצרה רוחנית מסוכנת לא פחות מצרה גופנית. כל זה, מבלי להזכיר שעדיין ישנן מדינות כמו איראן המאיימות בהשמדה של מדינתנו ד' ישמרה, ובתוכנו תנועות טרור שעושות כל מאמץ להחריב את מדינת ישראל ולשפוך דמי נקיים בהם ילדים וזקנים בלי לעצור גם מעשים נוראיים ביותר.
עוד כדאי לזכור, שהמקום הקדוש ביותר בעולם בשבילנו- הר הבית, נתון (אולי גם קצת באשמתנו) בידי נוכרים שמשתמשים בו להסית לרצח יהודים וכמרכז להשמצת שמנו בעולם. האם איננו צריכים להתפלל שנזכה לראות בטיהור מקום מקדשנו,  וביכלתם של ישראל להגיע לשם להתפלל בקדושה ובטהרה במקום לשמוע את צרחות המואזינים? האם אין הדבר עושה את ירושלים לחרפה חלילה? האם ידוע לכם שבהר הבית על פי הדין אסור היה לתת לגויים כניסה מעבר לחומת החיל, ושם הם קוברים מתים כמו עבדאללה מלך ירדן ופייסל חוסיני שם רשעים ירקב, במקום שיש איסור גדול על כל רגע של טומאה שם.
ג. כדאי לזכור שגם חולה שהיה בסכנה גדולה- מחוסר הכרה וחזר להכרתו והוא מתפקד בתנועות רבות בבריאות יחסית אבל עדיין איננו מסוגל לתפקד כבחור וכחייל מלא גבורה ראוי- להתפלל עליו שישוב לאיתנו. ואפשר להזכיר את מחלתו שעדיין לא עזבה אותו לגמרי, ואין בזה שום סתירה להודאה על כך שניצל ממוות לחיים. עם זה, כל זמן שלא שב לבריאותו האיתנה קשה לדבר על כך שנגאל. יש להזכיר על כך את דברי הרמב"ן בהקדמה לפירושו על ספר שמות. הרמב"ן שאל מדוע לא הסתיים ספר הגאולה אחרי קריעת ים סוף שאז יצאנו לחלוטין מתחת יד מצרים. וענה הרמב"ן שכל זמן שלא שבו ישראל למעלת אבותם שהיתה שכינה שרויה באוהלם לא נסתיימה הגאולה. על כן נסתיים ספר שמות רק אחרי הקמת המשכן- חזרת השכינה לשרות בישראל.
ד. אני מסכים ומעודד מאוד להזכיר את כל האורות הגדולים שזכינו ואנו זוכים לראותם עולים ומשגשגים מיום ליום. עם זה, צריך להמשיך בבנין הארץ, עידוד העליה ועידוד הנאמנות לערכינו כמו שמירה על תאריך עברי, שימוש במילה שלו' במקום ביי, בסדר במקום או קיי, ולהזכיר שם שמים במכתבינו ובכרזותינו ולא להתבייש בתורתנו ובאמונתנו.
ה. לשאלתכם בצד המעשי. לא נראה לי להשמיט חלקים מהסליחות, ועם זה אפשר להקל שלא לאמרם בכל שעת שמחה כמו בר מצוה (בין אם זה יום הולדתו הי"ג ובין אם זה היום הראשון שהוא מניח תפילין או עולה לתורה ואפילו אם זה בתאריכים שונים), חתן (לא רק בתוך שבעת הימים אלא גם בערב החתונה), בנין בית כנסת חדש, הכנסת ספר תורה, רב חדש שמתמנה ועוד, וכן בימים שנעשים ניסים לישראל לדוגמא: כאשר ממשלת אמריקה החליטה על הכרה בירושלים כבירת ישראל- עשינו בישיבתנו יום שמחה על כך שהגויים הכירו בקדושת ישראל ובזיקתם לארץ בכלל ולירושלים במיוחד. כמו כן, כאשר הזמן דחוק אפשר לקצר ולומר רק פעם אחת שלוש עשרה מידות בלי אנשי אמונה ובלי תמהנו מרעות. אבל לא לדלג על 'והוא רחום' שעליו כתב השו"ע שיש איסור גמור לדלג עליו. ובודאי שמומלץ ללמוד הלכות בית  הבחירה, הלכות מלכים, הלכות קרבנות ועוד.
תזכו ונזכה ביחד לראות בישועת ד' את עמו ונחלתו, ובחיזוק אור תורתנו בכל קהילות ישראל אמן כן יהי רצון.
נ.ב. התפלאתי שבמכתבכם שנוגע לשאלה הלכתית לא נזכר תאריך עברי, ואם זוהי פליטת קולמוס של המחשב עלינו להבליט את היקר לנו. לדוג': ניסן זמן גאולתנו, אייר זמן קוממיותנו ושיבתנו לעיר ציון ועוד.
חזקו ואמצו וביחד יראו עיננו וישמח לבנו.

שאלה:

האם יש לנו עבודה מיוחדת בשנה זו שבר"ה מתחילה שנת השמיטה, אולי בתפילות או בהנהגות שונות במהלך החג, או במשך השנה כולה?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

עניינה של השמיטה היא קדושת הארץ כפי שנאמר "ושבתה הארץ כי לי הארץ" ועל חטא עבודת הארץ בשמיטה קבע הקב"ה שבעים שנה גלות שבהם רצתה הארץ את שבתותיה, אם כן שנת השמיטה באה לחזק את קדושתה של ארץ ישראל, וכתב בעל ה"בן איש חי" בחלק סוד ישרים ברב פעלים שאפילו שהשמיטה בעולם הזה היא מדרבנן, בשמי שמים השמיטה פועלת בא"י כשם שפעלה השמיטה בזמן שהיתה מדאורייתא, אם כך בעיקר בחלק התפילה והכוונה בעבודת ד' יש להתחזק בתפילה על הארץ שלא תינתן ביד שוסים ובוזים כדברי הרמב"ן שהאיסור בארץ לא תמכר לצמיתת היא איסור למסור אותה ביד נוכרים שאינה מכירים בקדושתה ואינם מחזירים אותה ביובל.

מובן מאליו שיש עוד להתחזק בדברי שבח על הארץ וזהירות מכל אמירת גנאי עליה ועל יושביה כדברי הגמ' בסוף כתובות על חכמי ישראל שהיו משתדלים לחבב אותה להיזהר מכל אפשרות של צער בישיבתה, ובחיים עליה, וידוע שקדושת הארץ היא המחזקת את קדושת הגוף של ישראל ושענינו של הגוף הקדוש הוא בשמירת כל דברי צניעות במידת האפשר, כדברי הזוהר בסוף פרשת לך- לך על  דברי ד' ליהושע מיד בכניסה לארץ למול את בנ"י כדי שלא יבוא בה ערל וטמא, מכאן בשנת השמיטה יש להגביר את הזהירות בכל נושא בצניעות הן בגוף והן בעינים, באוזניים ובשאר החושיים להתרחק מכל דבר ערווה, וזאת היא חיבתה של הארץ בזהירות הגדולה בקדושת הגוף בדומה למה שהזהירה התורה את הכהנים בעליית המזבח שייזהרו מגילוי ערווה מכאן יוצא הכרת קדושת הגוף שהיא קדושת הארץ מחייבת זהירות גדולה בעניני צניעות וידוע שבזכות הצניעות זכה יוסף הצדיק להיקבר בארץ ולקבל את עיקר השבח של הארץ ( כדברי רש"י עה"פ מבורכת ד' ארצו שאין בכל השבטים מבורכת כנחלת יוסף). עוד יש להיזהר בשנה זו ממחלוקת חלילה כי זו עניינה של קדושת הארץ לאחד את כל ישראל כדברי חז"ל "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" שבארץ נקראים גוי אחד.

זהיריות אלו תלויות לשנה כולה, ועל זה במיוחד יש להתפלל בראש השנה הזה שיזכנו ד' להגיע לשלמות המעלות בצניעות ואהבת ישראל, וע"י זה תתקרב הגאולה בקרוב ממש כדברי חז"ל מוצאי שביעית בן דוד בא, מדבריהן יוצא ברור, שענין השביעית קשור לגאולה מכל הצדדים.

שאלה:

אדם שמשתתף בשיעור 'דף יומי' אחרי התפילה ואיחר יש ב' אפשרויות: א. להתפלל במניין השני ולוותר על הלימוד. ב. ללמוד עם כולם ואח"כ להתפלל ביחיד. מה עדיף?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

לענ"ד נראה שהתפילה בציבור קודמת כיוון שהיא כוללת את כל כלל ישראל הלומדים ושאינם לומדים, וכל דבר שהוא כולל קודם למעלה פרטית מיוחדת. עיקר הזהירות באותם תחומים שיכולים לגרום מכשולים שקשה לחזור ולתקנם. הכוונה לשמירת כשרות כדי שלא להטריף את הכלים ולא לפגוע בקדושת הגוף. שמירת השבת שהיא אות בין ה' לבין ישראל והיא הלב של התורה כולה. וכמובן בחיי המשפחה שמירת טהרה וצניעות הן מדאגה לדור הבא שיזכה לבוא לעולם בטהרה ברגל ימין והן מסיבת שמירת קדושת גופכם כמו בשמירת אוכל כשר. במצוות עשה כדאי לשמור על תפילה בשבת בציבור וכן על שמיעת שיעורי תורה, הן לאיש והן לאשה שכאן נמצא הגרעין לעלות ממדרגה למדרגה כל החיים.

שאלה:

מתי אדם צריך להתחיל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כידוע בישיבות לא לומדים בדרך זו?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

ראוי שתחילת הלימוד יהיה בדרך של "ליגרס איניש והדר ליסבר", כלומר השגת המושגים וידיעת התורה שבכתב ושבעל-פה ורק אח"כ להכיר את הסברות. הדברים מותאמים לדברי חז"ל שקבעו חמש שנים למשנה לפני לימוד הגמרא. יש לחתור לקראת מדרגת 'ליסבר' ו'לאוקמי גירסא', כלומר הבנת הסברות ואח"כ היכולת להשוותם שיטה מול שיטה, ידיעת האבחנות בין שיטה לשיטה בהבדלים העקרונים אך גם בהבדלים הקטנים. אח"כ צריך להכיר גם את יכולת הבנת הסברות שעומדות מאחרי השיטות, אותם הסברות המבוארות בגדולי האחרונים. רק בשלב המתקדם יש לעסוק בהשוואת שיטות הלימוד עם הפוסקים עד לידיעת מסקנות השו"ע ומפרשיו. בישיבות הגבוהות הציוניות ראוי לקבוע את הסדרים על פי אותם עקרונות אמנם תוך כדי בדיקת היכולות האישיות של התלמידים. ישנם שהגיעו מישיבות תיכוניות שרמת הידע לא היתה מקיפה מספיק וגם יכולת הלימוד עדיין חלשה, אמנם ברוך ד' ישנם ישיבות תיכוניות בעלות רמה גבוהה, ובודאי נכון הדבר ביחס לישיבות הקטנות שהלומדים שם זכו להשגים רבים. לכן ראוי שאדם יספיק ללמוד כמה מסכתות רובם ככולם עם ביאורי התוס', ואם אפשר לפחות גם הרא"ש לפני שיתקדם לצעד הבא. מסכתות אלו צריכות להיות מסדרי מועד (כמובן שבת), נשים (כתובות וקידושין או גיטין) ונזיקין (אחת מהבבות). וכן ראוי שילמד בבקיאות (בלי תוס') את רוב הסדרים מועד, נשים ונזיקין עם חזרות, כל זה במשך שלוש עד חמש שנים כפי כשרונו של הלומד. אח"כ ראוי ללמוד טור ובית יוסף עם השולחן ערוך במשך חצי יום, שבשאר השעות ימשיך ללמוד בעיון ובגירסה מסכתות נוספות. כמובן שכבר בשנה הראשונה ראוי להקדיש ללמוד הלכה לפחות שעה אחת ביום בספרים כמו משנה ברורה, בן איש חי וספרי הקיצורים כמו חיי אדם וילקוט יוסף. כל זה על מנת שלא להיכשל באיסורים, ובעזרת ד' יעלה ויצליח.

שאלה:

מה הערך של תספורת בגיל שלוש בל"ג בעומר דוקא? ( כמה לאחר את התספורת לל"ג בעומר או להקדים לפני גיל שלוש האם להתאמץ להסתפר במרון בל"ג בעומר )

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

התספורת בגיל שלוש בל"ג בעומר היא מנהג ישראל שנהגו בו רבים ומובא בכף החיים   שגם רבינו האר"י נהג בזה. על כן ככל מנהגי ישראל הטובים והכשרים שבוודאי יש להם מקורות של קודש  כדאי להחזיק בהם ולא להקל בהם ראש. אולם גם כאן יש לשים לב שלא תהיה ההקפדה על המנהג גורמת צער למשפחה או לילד  בפרט ע"י הנסיעה הארוכה למירון, ובגלל הקושי של הדוחק של ריבוי האנשים והלחץ והסכנות בדרכים מו הראוי לנהוג את מנהג התספורת בשעה שהגיעה הילד לגיל שלוש ובמקומו ולהתברך ע"י תלמידי חכמים ובהזדמנות (לא בל"ג בעומר) בנסיעה מרווחת ונינוחה אפשר להגיע גם למירון.

שאלה:

א- האם כשלומדים את התיקון צריך להוציא את המילים בפה כמו בתפילה או שמספיק להרהר ולעיין בזה? ב- מהו התוקף ההלכתי של התיקון?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

א. ראוי לומר בפה כל מילה כמו בלימוד תורה. ב. יש מצוה ללמוד תורה כל יום על אחת כמה וכמה ביום מתן תורה. מקור המנהג ללמוד בלילה הוא מהזוהר המספר כי החכמים הראשונים נזהרו ללמוד כל הלילה בחג השבועות. כיון שיש מצוה לשמוע בקול חכמים מצוה לשמוע גם לחכמי הזוהר שהיו תנאים גדולים וחשובים, ודבריהם נתקבלו ע"י החכמים הידועים כפוסקים כמו מרן ר' יוסף קארו שנהג בעצמו לימוד זה וכן החיד"א ועוד.

שאלה:

לגבי הזמנת הורים/ אחים חילוניים לשבת וחגים ,אם אני מודיע להם שהם מוזמנים לישון והם מגיעים לפני שבת והסיכוי שהם יחזרו באוטו הוא גדול מה לעשות? האם לעולם לא אזמין אותם לחגים ושבתות או שממילא הם מחללים אז עדיף שאצלי יזכו לקצת מצוות תודה מראש.

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

אם ידוע לך שהיו נוסעים גם בלי שיבואו אליך, ואם יבואו אליך זה יקרב אותם לתורה, אפשר להזמין לחג אבל לא לשבת. ובתנאי שלא יסעו בפרהסיא לעיני שכנים המכירים אותך.

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרב, האם מותר לשוחח בפלאפון בבית כנסת/בית מדרש (לא בשעת התפילה/שיעור תורה)?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

בית כנסת ובית מדרש הם קדושים ואין לדבר שם דברי חול. והשיחה בפלאפון גרועה עוד יותר כי יש בה גם קלות ראש וזלזול בקדושה.

שאלה:

שמענו שמורנו הרצי"ה זצ"ל התייחס לגוף הכשרות ששמו בד"ץ בטענה שהוא שם לעצמו מטרה להרוס את מוסד הרבנות הראשית שהקים אביו הרב זצ"ל. וכן שמענו שהרצי"ה הקפיד שלא לאכול מוצרים בהכשר הבד"ץ.

 

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

שאלתנו היא, האם ראוי להמשיך לנהוג כך? זאת אומרת שלא להזדקק כלל להכשר זה ולא לראות בו כדבר העדיף למוצרים שבהכשר הרבנות, וכן אם אני נזקק לאכול במסעדה, אין צורך ואולי עדיף שלא לדרוש ולחפש שהכשרות תהיה מגוף שאינו שייך לרבנות המקומית או הראשית? מאידך אולי יש לומר להפך, הואיל וישנם קשיים לתת הכשר מהודר למפעלים ציבוריים לכן אין להתעלם מהמציאות ויש להעדיף בד"ץ, לא מתוך זלזול ברבנות אלא מתוך הידור בכשרות. ומכאן צץ החשש הגדול, אם בני תורה ידרשו את ההכשרים הפרטיים תתמוסס הרבנות כי דורש אין לה, שכל בעל עסק לא יטרח להיות תחת השגחתה שהרי בשביל אלו שאינם מקפידים איני צריך תעודה כלל, כי יאמינו לי שהמוצרים כשרים וכדומה, בשביל אלו שמקפידים יותר לא יעזור הכשר רבנות כי הם מחפשים בד"ץ.

נמצא שחזונו של מרן הרב זצ"ל בטל, לא תהיה לנו יותר כשרות ממלכתית, בדיוק מה שרצו אותם גורמים שמחזיקים בבד"ץ.

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב! האם אפשר לדעת את דעתו של הרב על המיזם החדש ללימוד תנ"ך יומי 929 ? תודה רבה, ובשורות טובות!

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

יש לזכור שהתנ"ך איננו ספר היסטורי או ספרותי אלא קדושה אלוקית שנכתבה במילים במדרגות השונות של תורה, נביאים וכתובים. על כן אם לומדים בלי אמונה ובלי יחס של קדושה כמעט שאין שום תועלת. ואם לומדים ממורים שכופרים ומתלוצצים ח"ו יש בזה נזק רב ללא שום תועלת.

שאלה:

מעשה שהיה כפי שסופר לי ע"י השואל: אשה שומרת שבת (ברמה כלשהי) התלוותה לחברתה בקניון ביום שבת……

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

עדיף לנסות להחזיר את הבובה לחנות אפילו בהפסד, ולהבא לא ללכת בשבת לקניון. ואין לתת את הבובה לנכדתה כדי שלא תהיה הנאה מחילול שבת.

דילוג לתוכן