היה שותף

לחנות הספרים

בית
מדרש

שו"ת הרב

היה שותף

השקפה

נושא שו"ת: השקפה

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א

רצינו להתייעץ עם הרב בנוגע לשאלה המטרידה את מנוחתנו,
בנוגע לפסוקי התפילות והתחנונים הנהוגים לומר בימי שני וחמישי יחד עם תפילות ה'ויעבור',
הרגשתנו היא, שהתקנה לאמר את התפילות האלו הייתה שייכת ביותר בזמן הגלות, בתקופתנו להגיד מילים כמו- 'שוטטנו בארבע פינות תרופה לא מצאנו' 'תמהנו מרעות תשש כוחנו מצרות', כל תפילת 'והוא רחום' שכולה בקשת ישועה מתוך צרה גדולה,'שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך' 'והסר ממנו מכת המות' ועוד ועוד,
כל זה קשה לנו מאוד, ולעניות דעתנו למרות שאיננו בגאולה השלמה, מילים אלו לא הולמים את מצב תקופתנו, ולא מתאימים לתפילה שהיינו צריכים להתפלל.
במקום להודות לה' על רחמיו וחסדיו בתקופה הגדולה שלנו, ובמקום לעסוק בהקמת שכינתא מעפרה ,עיסוקנו הוא בתפילה- 'ה' ככל צדקותיך ישוב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר קדשך.. ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו?!'
איך שכל ישר ולב מלא הכרת טובה יכול לעסוק בחושך, במקום באור? האם זה מועיל יותר? האם זה רצון ה' מאיתנו, שנספר לו על כל מה שהוא מעולל לנו, וכביכול נתכחש לכל מה שהוא עושה לנו? האם אין רצון ה' שנבנה במקום לבכות? וכדברי ר' יהודה הלוי בכוזרי, שלא נהיה ח"ו כאותם המצפצפים כציפצוף הזרזיר אך לא עולים לארץ.
אם כן שאלתנו,
א- האם נוכל להשמיט קטעים מסוימים או להחליפם בפסוקים אחרים?
ב-כמו כן לחילופין, חשבנו אולי במקום תפילות אלו, נוכל ללמוד בחבורה הלכות בית הבחירה, קרבנות, משיח וכו', בימי שני וחמישי מספר דקות לפני קריאת התורה. בתור תשובת המשקל.

נשמח לשמוע את דעת הרב שידרכינו בדרך ישרה
בברכת 'אורך ימים ושנות חיים' וכל טוב
קהילת 'כרמי אור'.

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

בס"ד ח"י באייר זמן קוממיותנו ושיבתנו לציון ה'תשפ"ג

לבני קהילת כרמי אור ד' ישמרכם.
א. קראתי את שאלתכם ואני מבין לרגשותיכם. גם לי נראה שעלינו להוסיף פרקי הודאה בסוף התפילה על מצבנו הלאומי המשופר כל כך לעומת הימים שעברו עלינו. כדאי לחשוב על מזמור של הודאה כמו פרק ק"ה בתהלים או פרק פ"ז המדבר בשבחה של ארץ ישראל.
ב. ביחס לתמיהות שכתבתם יש לומר את הדברים הבאים: הנוסח שוטטנו בארבע פינות תרופה לא מצאנו, או תמהנו מרעות תשש כוחנו מצרות, נוסח שנאמר בלשון עבר וזו היתה אמת לאמיתה ואולי אפילו מילים אלו לא מבטאות את גודל צרותיהם של ישראל בגירושים, בפוגרומים, בעלילות הדם הנוראות, בגזרות האינקויזיציה, ת"ח ות"ת ולאחרונה השואה הנוראה.
ברור שיסורים אלו פגעו בנו לא רק אז אלא גרמו לחולשות רוחניות קשות מאוד שמחלקן אנו עדיין סובלים יום יום בארצנו. ישנם כאלה שמתוך יאוש דימו שאם יהיו ככל הגויים יהיה קץ לצרותינו, והם אינם יודעים כי ההלכה היא עשו שונא ליעקב. וכשם שבשואה לא נמלטו גם יהודים שטשטשו את יהדותם מכל מעשי הנבלה של הנאצים ימח שמם, ועדיין שטן הספקות והייאוש מקנן בארצנו. ורבים המתאמצים לעשות את מדינת ישראל ככל הגויים. וצרה רוחנית מסוכנת לא פחות מצרה גופנית. כל זה, מבלי להזכיר שעדיין ישנן מדינות כמו איראן המאיימות בהשמדה של מדינתנו ד' ישמרה, ובתוכנו תנועות טרור שעושות כל מאמץ להחריב את מדינת ישראל ולשפוך דמי נקיים בהם ילדים וזקנים בלי לעצור גם מעשים נוראיים ביותר.
עוד כדאי לזכור, שהמקום הקדוש ביותר בעולם בשבילנו- הר הבית, נתון (אולי גם קצת באשמתנו) בידי נוכרים שמשתמשים בו להסית לרצח יהודים וכמרכז להשמצת שמנו בעולם. האם איננו צריכים להתפלל שנזכה לראות בטיהור מקום מקדשנו,  וביכלתם של ישראל להגיע לשם להתפלל בקדושה ובטהרה במקום לשמוע את צרחות המואזינים? האם אין הדבר עושה את ירושלים לחרפה חלילה? האם ידוע לכם שבהר הבית על פי הדין אסור היה לתת לגויים כניסה מעבר לחומת החיל, ושם הם קוברים מתים כמו עבדאללה מלך ירדן ופייסל חוסיני שם רשעים ירקב, במקום שיש איסור גדול על כל רגע של טומאה שם.
ג. כדאי לזכור שגם חולה שהיה בסכנה גדולה- מחוסר הכרה וחזר להכרתו והוא מתפקד בתנועות רבות בבריאות יחסית אבל עדיין איננו מסוגל לתפקד כבחור וכחייל מלא גבורה ראוי- להתפלל עליו שישוב לאיתנו. ואפשר להזכיר את מחלתו שעדיין לא עזבה אותו לגמרי, ואין בזה שום סתירה להודאה על כך שניצל ממוות לחיים. עם זה, כל זמן שלא שב לבריאותו האיתנה קשה לדבר על כך שנגאל. יש להזכיר על כך את דברי הרמב"ן בהקדמה לפירושו על ספר שמות. הרמב"ן שאל מדוע לא הסתיים ספר הגאולה אחרי קריעת ים סוף שאז יצאנו לחלוטין מתחת יד מצרים. וענה הרמב"ן שכל זמן שלא שבו ישראל למעלת אבותם שהיתה שכינה שרויה באוהלם לא נסתיימה הגאולה. על כן נסתיים ספר שמות רק אחרי הקמת המשכן- חזרת השכינה לשרות בישראל.
ד. אני מסכים ומעודד מאוד להזכיר את כל האורות הגדולים שזכינו ואנו זוכים לראותם עולים ומשגשגים מיום ליום. עם זה, צריך להמשיך בבנין הארץ, עידוד העליה ועידוד הנאמנות לערכינו כמו שמירה על תאריך עברי, שימוש במילה שלו' במקום ביי, בסדר במקום או קיי, ולהזכיר שם שמים במכתבינו ובכרזותינו ולא להתבייש בתורתנו ובאמונתנו.
ה. לשאלתכם בצד המעשי. לא נראה לי להשמיט חלקים מהסליחות, ועם זה אפשר להקל שלא לאמרם בכל שעת שמחה כמו בר מצוה (בין אם זה יום הולדתו הי"ג ובין אם זה היום הראשון שהוא מניח תפילין או עולה לתורה ואפילו אם זה בתאריכים שונים), חתן (לא רק בתוך שבעת הימים אלא גם בערב החתונה), בנין בית כנסת חדש, הכנסת ספר תורה, רב חדש שמתמנה ועוד, וכן בימים שנעשים ניסים לישראל לדוגמא: כאשר ממשלת אמריקה החליטה על הכרה בירושלים כבירת ישראל- עשינו בישיבתנו יום שמחה על כך שהגויים הכירו בקדושת ישראל ובזיקתם לארץ בכלל ולירושלים במיוחד. כמו כן, כאשר הזמן דחוק אפשר לקצר ולומר רק פעם אחת שלוש עשרה מידות בלי אנשי אמונה ובלי תמהנו מרעות. אבל לא לדלג על 'והוא רחום' שעליו כתב השו"ע שיש איסור גמור לדלג עליו. ובודאי שמומלץ ללמוד הלכות בית  הבחירה, הלכות מלכים, הלכות קרבנות ועוד.
תזכו ונזכה ביחד לראות בישועת ד' את עמו ונחלתו, ובחיזוק אור תורתנו בכל קהילות ישראל אמן כן יהי רצון.
נ.ב. התפלאתי שבמכתבכם שנוגע לשאלה הלכתית לא נזכר תאריך עברי, ואם זוהי פליטת קולמוס של המחשב עלינו להבליט את היקר לנו. לדוג': ניסן זמן גאולתנו, אייר זמן קוממיותנו ושיבתנו לעיר ציון ועוד.
חזקו ואמצו וביחד יראו עיננו וישמח לבנו.

שאלה:

מה עלינו ללמוד מהמלחמה בדרום לחיינו הפרטיים והכלליים?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

שעת מלחמה שייכת לזמן שבו אנו שואפים אל מטרות, אך יודעים אנו כי כאן נדרשת התערבות ריבון העולמים, שהוא "עושה חדשות בעל מלחמות". בשעות אלו אנו נזכרים במשנה (ר"ה ג,ח) "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים" מעניינת במיוחד מלחמה זו, זוהי מלחמה במרומים ובמעמקים גם יחד, טילים המרחפים בשמים ופוגשים את טילי האויב ותהומות מתחת לאדמה בנקבות ומנהרות. בהתבוננות נראה שבשונה מהמלחמה בעמלק שהספיקה התבוננות כלפי מעלה, הרי כאן עלינו לעסוק גם בתחתיות הנסתרות מעין האדם. בדורות ראשונים נדרשה מאיתנו התעלות באמונה שהיא נרמזת בהסתכלות כפי מעלה, כיום עלינו להוסיף מבט חוקר וחותר אל נסתרות הלב והכליות. הפעם, בזכות המלחמה על הארץ, אסור לנו להסתפק בתפילות ובמילים גדולות ונצורות כפי שיהיו, עלינו להוסיף לכך את החיפוש ואת הבירור גם בלבבות בתיקון המידות וביושר המעשים, כדברי הפיטן "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך" בבטחון מלא בהמשך הדברים "כי ימינך פשוטה לקבל שבים". בשנים האחרונות עקב מאבקים פוליטיים על דרך ההנהגה הראויה להנהגת ישראל, דרכם של החרדים או הציונים דתיים, הלאומיים או הליברלים, גרמו הוויכוחים לאבק טינה שבלב, ברוגז ובמילים שאינן ראויות איש כלפי רעהו ופלוגות ישראל בינם לבין עצמם. וכך הורנו הנביא זכריה בדרך הראויה של המצפים לגאולה "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם" (ח, טז-יז). זכינו ומלחמה זו התחילה לפשט את העקמומיות שבלב ובעזרתה נוספה אחדות ואהבה בליבנו. נדרשת מאיתנו עבודה פנימית לשרש אחר זרעי המחלוקת ושורשי טומאת השנאה, ולהשריש בתוכנו את הידיעה בחשיבותם וקדושתם הפנימית של כל שבטי ישראל ומחלקותם. כשם שבמקדש היו מברכים משמר היוצא את המשמר הנכנס שמי ששיכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות, כך בלי לוותר על הדרכים המיוחדות לנו נלמד להכיר ולהוקיר את הטוב שבאחינו בני המשמרות האחרים. עוד זאת יש להוסיף בימים אלו, כראוי לתלמידי חכמים שגם בין הזמנים שלהם קשור בעבודת ה', וכידוע אחת המעלות שהתורה נקנית בהם היא "נושא בעול עם חברו". עלינו למצוא את הדרך כיצד לשאת בעול עם אחינו הנתונים במלחמה ובצרה, להתארגן למעשי התנדבות ליושבי הדרום, לחיילים ולמשפחותיהם, לביקור פצועים ולניחום אבלים ובזכות תורת חסד נזכה לדברי הכתוב "שׁוֹמֵר יְהוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד" ונזכה כולנו יחד לומר "הֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

שאלה:

האם יש לנו עבודה מיוחדת בשנה זו שבר"ה מתחילה שנת השמיטה, אולי בתפילות או בהנהגות שונות במהלך החג, או במשך השנה כולה?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

עניינה של השמיטה היא קדושת הארץ כפי שנאמר "ושבתה הארץ כי לי הארץ" ועל חטא עבודת הארץ בשמיטה קבע הקב"ה שבעים שנה גלות שבהם רצתה הארץ את שבתותיה, אם כן שנת השמיטה באה לחזק את קדושתה של ארץ ישראל, וכתב בעל ה"בן איש חי" בחלק סוד ישרים ברב פעלים שאפילו שהשמיטה בעולם הזה היא מדרבנן, בשמי שמים השמיטה פועלת בא"י כשם שפעלה השמיטה בזמן שהיתה מדאורייתא, אם כך בעיקר בחלק התפילה והכוונה בעבודת ד' יש להתחזק בתפילה על הארץ שלא תינתן ביד שוסים ובוזים כדברי הרמב"ן שהאיסור בארץ לא תמכר לצמיתת היא איסור למסור אותה ביד נוכרים שאינה מכירים בקדושתה ואינם מחזירים אותה ביובל.

מובן מאליו שיש עוד להתחזק בדברי שבח על הארץ וזהירות מכל אמירת גנאי עליה ועל יושביה כדברי הגמ' בסוף כתובות על חכמי ישראל שהיו משתדלים לחבב אותה להיזהר מכל אפשרות של צער בישיבתה, ובחיים עליה, וידוע שקדושת הארץ היא המחזקת את קדושת הגוף של ישראל ושענינו של הגוף הקדוש הוא בשמירת כל דברי צניעות במידת האפשר, כדברי הזוהר בסוף פרשת לך- לך על  דברי ד' ליהושע מיד בכניסה לארץ למול את בנ"י כדי שלא יבוא בה ערל וטמא, מכאן בשנת השמיטה יש להגביר את הזהירות בכל נושא בצניעות הן בגוף והן בעינים, באוזניים ובשאר החושיים להתרחק מכל דבר ערווה, וזאת היא חיבתה של הארץ בזהירות הגדולה בקדושת הגוף בדומה למה שהזהירה התורה את הכהנים בעליית המזבח שייזהרו מגילוי ערווה מכאן יוצא הכרת קדושת הגוף שהיא קדושת הארץ מחייבת זהירות גדולה בעניני צניעות וידוע שבזכות הצניעות זכה יוסף הצדיק להיקבר בארץ ולקבל את עיקר השבח של הארץ ( כדברי רש"י עה"פ מבורכת ד' ארצו שאין בכל השבטים מבורכת כנחלת יוסף). עוד יש להיזהר בשנה זו ממחלוקת חלילה כי זו עניינה של קדושת הארץ לאחד את כל ישראל כדברי חז"ל "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" שבארץ נקראים גוי אחד.

זהיריות אלו תלויות לשנה כולה, ועל זה במיוחד יש להתפלל בראש השנה הזה שיזכנו ד' להגיע לשלמות המעלות בצניעות ואהבת ישראל, וע"י זה תתקרב הגאולה בקרוב ממש כדברי חז"ל מוצאי שביעית בן דוד בא, מדבריהן יוצא ברור, שענין השביעית קשור לגאולה מכל הצדדים.

שאלה:

איך ניתן לחזק את החיבור של עם ישראל להר הבית בו בזמן שהערבים רואים בשליטה בהר הבית מפתח לשליטה בא"י?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

הקשר להר הבית צריך להיות קודם כל ע"י הכרה בקדושת המקום ולכן יש להרבות לימוד גם בדרך הדגמה של בית המקדש והעבודה שנעשתה בו שהביאה ברכה לישראל ולעולם כולו. יש לבאר עד כמה השפיע המקדש על החיים בארץ, עלייה לרגל, הבאת ביכורים, קרבנות לכפרה ועוד. עד שעם ישראל בזמן שבית המקדש היה קיים היה מתרומם מאוד בזכותו מבחינה חברתית דתית מוסרית ועוד. כמו כן יש לקיים תצפיות על המקום מהר הזיתים, הר הצופים ארמון הנציב ועוד. אם אפשר להנהיג תפילות ברוב עם ליד שערי ההר, בכל פעם משער אחר בעיתים קבועים, ראש חודש, חנוכה בין המצרים ועוד.  כמו כן יש להסביר שבניית המסגדים בהר היא אך ורק בגלל קדושתו ליהודים, כמו גם בניית המסגד במערת המכפלה ואין בה שום טענת חזקה וזכות, להיפך.

שאלה:

איך אוכל לקרב את בני שחזר בשאלה?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

יש להניח שבגילו הצעיר של בנך לא הגיע לבירורים שכליים שהנחו אותו לכפור בדרך הוריו ולאמץ דיעות חדשות. כנראה שדרכו החדשה נגרמה משום רוגז על חברה דתית שאנשיה פגעו בו (ואולי גם ההורים ביניהם).

יתכן גם שהסיבה לכך היא הכרת חברה לא דתית המאפשרת לו עינוגים הגורמים לו שמחת חיים שהיתה חסרה לו. אם כך, יש לפעול בשני הכיוונים ראשית לברר מהם הפגיעות שנפגע ולדאוג שמכאן ואילך לא ייפגע על ידם (גם בבית, ואפילו במילים לא טובות) אם נפגע על ידכם יש להתנצל ולקרב אותו אליכם בצורה אמיתית ולא מעושה מתוך אמונה שבעצמיותו האמיתית יש קדושה ככל ישראל והוא ראוי לאהבה ולקירוב בזכות עצמו.

שאלה:

מה הערך של תספורת בגיל שלוש בל"ג בעומר דוקא? ( כמה לאחר את התספורת לל"ג בעומר או להקדים לפני גיל שלוש האם להתאמץ להסתפר במרון בל"ג בעומר )

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

התספורת בגיל שלוש בל"ג בעומר היא מנהג ישראל שנהגו בו רבים ומובא בכף החיים   שגם רבינו האר"י נהג בזה. על כן ככל מנהגי ישראל הטובים והכשרים שבוודאי יש להם מקורות של קודש  כדאי להחזיק בהם ולא להקל בהם ראש. אולם גם כאן יש לשים לב שלא תהיה ההקפדה על המנהג גורמת צער למשפחה או לילד  בפרט ע"י הנסיעה הארוכה למירון, ובגלל הקושי של הדוחק של ריבוי האנשים והלחץ והסכנות בדרכים מו הראוי לנהוג את מנהג התספורת בשעה שהגיעה הילד לגיל שלוש ובמקומו ולהתברך ע"י תלמידי חכמים ובהזדמנות (לא בל"ג בעומר) בנסיעה מרווחת ונינוחה אפשר להגיע גם למירון.

שאלה:

מה ערך העלייה בל"ג בעומר למירון בלילה וביום? (אם אפשר להתייחס לנוער, ילדים, בני ישיבות, תלמידי חכמים, נשים, המון העם)

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

כיון שראינו שגדולי גדולים ( האר"י הקדוש, ר' אלעזר אזכרי בעל החרדים, האור החיים     הקדוש ועוד  ) השתדלו בעלייה זו לכבודו של רשב"י ולמעלתו העצומה שהשפיעה שפע אור גדול על ישראל לדורות, על כן בוודאי שמי שאפשר לו לעלות ביום זה בלי לגרום ביטול תורה גדול או מחלוקת הפוגעת בשלום בית מן הראוי שיעלה, כל זה בזהירות מכל הקלקולים העלולים להיות במקומות המוניים  כמו תערובת גברים ונשים, דחיפות ופגיעות באנשים, פגיעה בזמני תפילות וקריאת שמע ועוד, ואין עילה זו מתירה שום עבירה. על כן מן הראוי שילדים ונוער לא יגיעו למקום אלא אם כן הם מאוגדים במסגרת עם רבותיהם או אבותיהם אבל לא בלוויית חברים, כמו כן אין ראוי שנשים יעלו בזמן דוחק גדול כזה, שגם הדוחק וגם שעות ארוכות ללא שינה עלולות לפגוע בצניעות, ולבני ישיבות יש לעשות הכל בתיאום עם ראשי הישיבות ללא פריצת גדרי הסדרים בישיבה. על פי השמועה נודע שיש חששות גדולים לטומאת מת בדרכים המובילות לציון הקדוש, על כן מן הראוי שכהנים ימנעו להגיע לאותו מקום, ויסתפקו בלימוד תורת הרשב"י ביום ל"ג בעומר, וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב! האם אפשר לדעת את דעתו של הרב על המיזם החדש ללימוד תנ"ך יומי 929 ? תודה רבה, ובשורות טובות!

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

יש לזכור שהתנ"ך איננו ספר היסטורי או ספרותי אלא קדושה אלוקית שנכתבה במילים במדרגות השונות של תורה, נביאים וכתובים. על כן אם לומדים בלי אמונה ובלי יחס של קדושה כמעט שאין שום תועלת. ואם לומדים ממורים שכופרים ומתלוצצים ח"ו יש בזה נזק רב ללא שום תועלת.

שאלה:

כיצד ניתן לקרב את החרדים אלינו ולקרב את הציבור שלנו אליהם? כואב מאוד לראות את הפירוד שיש

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

תשובה עיקר הפירוד נובע מחיסרון בהכרה ומחשדות. החיסרון בהכרה בנו ובתורתנו נמשך מתוך שאינם מעריכים את התפקיד שלנו ואת התועלת העצומה שאנו מביאים בתיקון המדינה כולה ובעלייתה ממדרגה למדרגה מן הטומאה אל החול ומן החול אל הקודש. אם יש התחשבות מצד אלו הנקראים "חילונים" בערכים של תורה ושל קודש – הדבר בא בעיקר בזכות היכרותם עם הציבור שלנו, המשמש כגשר שדרכו יוכלו לראות כי חיי תורה אינם סותרים את יופי החיים ואת יכולת ההתפתחות המדעית בקיום חיי המעשה בשלמות. החרדים רואים קירבה זו, אבל הם מפרשים אותה כנטיה של הציבור שלנו להתקרב אל "החילונים" כדי ללכת בדרכם. אמנם ישנם אחדים מהציבור שלנו שבאמת יורדים ביראת שמים ובשמירת המצוות מתוך הקרבה לאלו שעוסקים בחיי החומר, מתוך כך נדמה שכל הציבור כולו הוא בעל נטיות של ירידה בשמירת מצוות וקלות ראש ביחס ללימוד תורה ויראת שמים. ככל שיראו שיש חלקים גדולים וחשובים מהציבור שלנו שמתמידים מאד בשקידה בתורה (הן בחורי ישיבה והן בעלי בתים המגיעים לשיעורי תורה), יוכלו אותם החשדות להתפוגג מעליהם. כמו כן ישנה חלקים מציבורנו שכועסים על החרדים על מה שמבזים אותנו ופעמים גם את רבותינו והם מגיבים בתגובת נגד בביזוי של החרדים ורבותיהם. אם נשכיל וניזהר הן בחינוך מתמיד לאהבת תורה לדקדוק בשמירת מצוות ובזהירות יתירה שלא לקטרג על החרדים, גם אם לפעמים יש הצדקה באותה קטרוג, נוכל לצפות שבזאת  נתקרב ונקרב את החרדים אלינו.

שאלה:

השלום והברכה לכבוד הרב ולכל קהילת אורות התורה בזמן האחרון בעקבות הבעיות בהר הבית(ששועלים מהלכים ומייללים בו) יש אנשים שטוענים שהרב שינה את דעתו בנוגע לעליה להר הבית ושכעת הרב מתיר לעלות

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

לא שיניתי את דעתי שקיבלתי ממו"ר הרצי"ה שאין לעלות להר הבית ללא אישור הרבנות הראשית. אמנם, אם מטרת העליה לשמור ולהגן על זכותנו על המקום הקדוש שלא תיפקע ע"י זרים נלע"ד שלמי שעולה עם כללי הטהרה והזהירות יש להתיר כמו לחייל ולשוטר.

שאלה:

אדם שמשתתף בשיעור 'דף יומי' אחרי התפילה, ואם אדם איחר יש ב' אפשרויות: א. להתפלל במניין השני ולוותר על הלימוד. ב. ללמוד עם כולם ואח"כ להתפלל ביחידות. מה עדיף?

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

לענ"ד נראה שהתפילה בציבור קודמת כיוון שהיא כוללת את כל כלל ישראל הלומדים ושאינם לומדים, וכל דבר שהוא כולל קודם למעלה פרטית מיוחדת.

שאלה:

אני רווק ובן 27. קשה לי נורא ולפעמים זה שובר אותי ומוריד אותי לכל מיני סוגי שפלות. הדבר קשה מבחינה פיזית וחברתית, כאילו אני בעל מום ליד האנשים הסובבים אותי. אני מאמין באמונה שלמה שזה לא לרעתי שהרי לא יצא רע מאת ה'. מהי ההסתכלות הנכונה

תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

חז"ל אומרים שכדאי ללמוד תורה ואחר כך לשאת אישה, כי הנישואין לוקחים הרבה זמן ואז קשה ללמוד ולהספיק הרבה. על כן תקבע לך מטרות של לימוד תורה כמו לעבור על כל התורה עם פירוש רש"י, להתחיל ללמוד את רמב"ם על הסדר לרשום את השאלות שעולות לך ואח"כ לשאול רב. ואז שתגיע לנישואין כמו תלמיד חכם וכל חיי הנישואין וגידול הילדים יהיו בקדושה ובחכמה. ואם חלילה קורה לך ראיית קרי תשתדל לטבול במקווה ולקרוא תיקון הכללי. ואם תזכה ללמוד הרבה לא תרגיש כבעל מום ליד אחרים, להיפך תרגיש שאתה גדול בתורה והם ירגישו קטנים לידך. ובעזרת ה' בזכות התורה תזכה לנישואים טובים בקרוב. כמובן אין צורך להזכיר שאל תוותר עם שום תפילה בציבור וגם זה יועיל לך לברכה שאלה

דילוג לתוכן